הקודקס של השוליים

אנחנו מכירים את ההיסטוריה. זו שנכתבה על ידי המנצחים. אלו שישבו וניסחו וסיפרו איך ראוי לזכור אתה דברים. אך יש היסטוריה שלא מכירים, זו שלא נכתבה. לא זו של המפסידים, אלא זו שרצו להסתיר. החלקים הלא כתובים, הסמויים. סיפורים המתקיימים בשוליים של המציאות. איפה שאגדה פוגשת מציאות. באזור בו ההיגיון והמדע פוגשים את הנשגב והדמיון. זהו הקודקס של השוליים, התיעוד שהוסתר, שנעלם מהעין.

הקודקס מתאר איך בשולי החיים הרגילים, היומיומיים של כל אחד ואחת מאיתנו, רוחש איום עתיק. הוא ממתין אלפי שנים לשעת כושר בה יפרוץ ויגבה מחיר. הוא רוצה לעצב את הבריאה מחדש ויש לו סבלנות. לאורך ההיסטוריה הוא גבה מחיר כבד, לעיתים נהדף, לעיתים הצליח. הסיפורים שבקודקס מתארים מלחמה היסטורית גדולה. כוחות השיקוץ, הסיטרא אחרא, מי שחיו בין הקליפות ולא נגע בהם האור האלוהי, מנסים לתפוס את המקום שלהם בקדמת הבמה, לגרש את בני ישראל, להשמיד אותם, לחסל, לפני שאלו יעצרו אותם. במשך מאות ואלפי שנים התנהלה המלחמה בין הצדדים הרחק מהעין. סמויה, אלימה, מדממת. העדויות פזורות ברחבי ההיסטוריה – גירושים, פוגרומים, עלילות דם, מעשי רצח המוניים. כל קהילה שהושמדה הייתה עוד ניצחון לשיקוץ. עוד צעד קדימה במה שיהפוך להיות רגע השיא של המלחמה.

זה סיפור של כאב, של מעשי תועבה, של טוב ורע, של תוקפים ומותקפים. הוא מתקיים בשוליים של ההיסטוריה, מספר סיפור חלופי, בו ההלכה חורגת מן המקובל, הסוד מקבל חיות מטרידה, והתיקון אינו הבטחה לגאולה — אלא מלאכה מתמשכת, עיקשת, הגובה מחיר קשה מהלוחמים עבורו.

בקודקס של השוליים תורת הנסתר אינה מטאפורה, אלא תשתית. על גביה כוחות הטומאה של השיקוץ נאבקים בכוחות התיקון. המלחמה מתנהלת דרך יחידות סודיות ומסדרים ששמם נמחק מן הרשומות. את החזית מגדירים חוקרים וסוכני חרש. שם בשוליים ידע הוא הגנה — והתקפה היא ההגנה הטובה ביותר.

הקודקס של השוליים הוא עולם של פנטזיה ואימה יהודיים, המסופר דרך סיפורים, ספרים, קומיקס ומשחק.